טור חמישי – סקירה היסטורית – קיטניתיים fabales – חלק א'

המאה הראשונה – שנייה – שלישית – לאלף החמישי (240 – 540 לספירה)

אחת מן הנקודות הבולטות של ה -300 שנה הראשונות לאלף החמישי, הינה הצורך של בני אדם לשיוך חברתי במובן של – הגדרת זהותו של השבט או הלאום, על ידי – הלכה סדורה במקרה היהודי (שזו דרך הומנית יחסית למה שקרה ללאומים אחרים) או דרך היציאה למלחמות עקובות דם שעניינן היה שמירה על זהות השבט, כמו השבטים השמאניים של הקלטים או הוויקינגים, ההונים (שהיו אלימים במיוחד) ועוד. גם רומא כאימפריה תרמה רבות לדינמיקה העולמית הזאת בעת היותה מחריבה שבטים ולאומים, ללא הסובלנות של התרבות ההלניסטית שקדמה לה (התרבות ההלניסטית "נקבית" יותר באופייה ביחס לרומא ה"זכרית" – ושייכת לאלף הרביעי, שהיה רך יותר – מאוזן יותר, ונשי יותר באופיו. התרבות הרומאית שייכת לאלף החמישי, אלף זכרי יותר ואגרסיבי, ללא אורך רוח וסובלנות לדעות או לאורחות חיים שונות ) כמו שצוין המאמר הקודם, הדינמיקה הזו הייתה עולמית ונכחה גם במזרח, ללא קשר לרומא כתרבות אלימה ומדחיקה את קיומו של האחר שנתנה את השפעתה על ההתפתחות של החברה המערבית כמו שהיא היום.

כך ששאלת ההשתייכות למארך חברתי מסוים היה חלק מאופיום של שלושת המאות הראשות של האלף החמישי. שאלת ההשתייכות למארך תרבותי או שבטי או לאומי כלשהו, יצר תהליך עמוק של אי שקט ותסיסה פנימית בקרב בני האדם של אותה התקופה, תסיסה שלא תמיד הייתה מודעת במשמעותה ובבקשתה, כלומר – הרצון מאחורי תהליך "לא מודע" של אי שקט פנימי בתוך הלבבות, הוביל ליציאה לעשייה שלא תאמה את מה שהאדם חש, האדם לא "ידע" את הדחף של אי נוחות שהוא חש – כיוון שלא הייתה הבגרות הנדרשת – עדיין מבחינה תרבותית (דבר שמאפיין את השורות הראשונות של הטור, שורות של טרום לידה, ינקות וילדות מוקדמת) מגמתו של טור חמישי במובנים האבולוציוניים שלו, הינו בהתפתחות האדם העצמאי, שמסוגל לחשוב לבדו, ולהבין ולהגיע למסקנה – לבדו. וכן טור חמשי עוסק בכלים המחשבתיים שנדרשים לאדם על מנת שיהפוך לבעל עצמאות פנימית משוחררת. לכן טור חמישי עסוק מאוד ב"עשייה". עשייה ברמות רבות שעניינה – בניית העצמי לדרגה של אינדיבידואליות.

אך כאמור שלושת המאות הראשונות – שמקבילות לשלושת השורות הראשות בטור החמישי של טבלת הצמחים, אין עדין את הבגרות הנפשית ואת ההתפתחות הנאותה של האיכויות הנדרשות – לאדם עצמאי. לכן שלושת המאות הללו מתאפיינות הרובד התרבותי, הרדיפה של האדם אחר מה שהכי בטוח כביכול, וזוהי ההזדהות השבטית או הלאומית המידית שלתוכה האדם נולד.

מכיוון שמהלך זה של הזדהות שבטית – מנוגדת לחלוטין לתהליך האינדיווידואליזציה, נוצר קונפליקט עמוק בתוך הנפש האדם בתקופה זו, קונפליקט שלא תמיד ידע את דרך נכונה ופרוגרסיבית לפתרון נאות. דבר שהוביל לנטייה להקצנה בכול מה שהאדם עסק בו באותה התקופה. ביטויים להקצנה הזו ניתן לראות דרך האלימות ומלחמות הלא פוסקות בין כולם לכולם, ולעיתים מסיבות קלות שלא בהכרח היו חייבות להסתיים באין ספור הרוגים.

אופיו של הקונפליקט הזה מתמצה בשאלת היחסיות בין העצמי האינדיבידואלי, לבין הזהות והשייכות השבטית. המחשבה הייתה – ש"אני לא יכול להיות עצמאי ומזוהה אם שבט בעת ובעונה אחת, אני יכול להיות – או שבטי בזהותי – או שאני – אני". והיה קושי גדול לאדם לצור את ההבחנה הזו בין סוגי הזהויות (טור חמישי בולט בהיותו "מייצר" קונפליקט ומתח דיכוטומי בין קצוות נפש באדם)

מארג המורכבות של הקונפליקט הזה – בין זהות עצמאית לבין זהות חברתית או שבטית – נלמד דרך משפחת ה"קיטניתיים" – fabales – ובכל רמדי שמופיע במשפחה זו, ניתן לראות "פתרון" אחר למצוקה הזו של מתח בין זהות פרטית ורצונה להתגבש, על מול הזהות הספונטנית שהאדם נולד לתוכה.
הצורך לצאת ולקום ו"לעשות" – הינו צורך ודחף חזק מאוד בטור כולו, ולכן יש בטור הרבה מאוד תרופות מתייחסות לנטיות אובססיביות (o c d – obsessive compulsive disorder ) וזה מכיוון שתופעות רגשית ומנטליות אלו – קשורים באופן ישיר – לדחף לעשות. הדחף להיות בפעולה – יוצרת אי שקט מתמיד. אם מקום נפשי זה הינו בריא, אזי העשייה של האדם הינה מועילה – פרוגרסיבית –יצירתית- ונכונה ביחס לסובב. אך אם הדחף לעשייה אינו מאוזן, אזי דחף זה הינו סיבה להרבה מאוד תופעות אובססיות מסוגים רבים ובדרגות שונות.

לכן רואים במאות הללו תנועה רבה של לאומים ושבטים שנעים ממקום למקום, כגון שבטי נדידה שניזונו מבזיזה וכבוש – למען ה"פרנסה" כמו ההונים למשל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s