סקירה היסטורית. האלף החמישי: ורדניים – חלק ב'

המאה הראשונה של האלף החמישי – (240- 340 לספירה)

הטור החמישי מתחיל עם משפחת הוורדניים – roseales . אצל הוורדניים מופיע מהלך רגשי שבו הם כמהים לאהבה ולביטוי שקשור לרגש, אך פגיעה כלשהי בתחום הרגשי חסם אותם, כך שמאז אותה הפגיעה, אין יותר אפשרות להתפתח כלפי מושא התשוקה. מושא התשוקה בוורדניים – כחלום חי שהאדם חש ערגה עליו, מעולם לא סר מליבו של אותו אחד. על אף הפגיעה הוא ממשיך לכמוה למושא אהבתו, אך לא יכולת להגשים, עם פער ואי יכולת להתקרב – יש ריחוק שהוא תמיד ישמור – וזאת על מנת שלהגן על עצמו מפני האפשרות לחזרה של אותה הפגיעה הרגשית שהוא נושא בקרבו. הפגיעה בוורדניים אינה בהכרח אירוע טראומתי – מכיוון שהוורדניים רגשים ונוטים לחוות את המציאות מתוך ממד אירוטי ורומנטי, הם עשויים להיפגע עמוקות אם בן הזוג או בת הזוג לא נהגו בהם בכבוד או ברגישות שהם דימו בנפשם, ולכן נוצרת בתוכם חציצה של אי יכולת להתקרב יותר למרות הערגה החיה למושא התשוקה. נקודה זו גורמת לקשיים רבים בחיי זוגיות של אנשים רבים, ואם פוגשים מצב שבו אחד מבני הזוג חש קושי לקרבה על אף רצונו, ואין ביכולתו להיפתח ועל אף היותו אדם פתוח, קשוב ומודע, אזי המקום לחפש בו את התשובה ב"רמדי" הינו בוורדניים.

Case study – אישה בת 42, גרושה עם ילד בן 18, חיה לבד מאז הגירושין שהיו זמן קצר לאחר לידת הבן, מנסה כל חייה למצוא את אהבת האמת שלה, הקושי המרכזי שאתו היא באה לקליניקה הוא מערכת יחסים חדשה שהחלה לאחרונה. היא חשה את הפוטנציאל הגדול של היחסים עם בן הזוג שלה, אך אין ביכולת את האפשרות להיפתח כלפיו, היא נותרת בחוויית לבד, ניתוק, כאב של אובדן שלמשהו לא מודגר שקשה לתת לו מילים, היא חווה את הרצון החזק להיות בקירבה – אך ללא יכולת לצאת ממסגרת הדפוסים הקודמים שלה.
היא קיבלה crategus – עוזרר אדום – רמדי שידוע בהיותו מחזק את שריר הלב ואת הלב כאיבר אורגני. ברובד הרגשי – crategus – הינו רמדי למצבים בהם האדם "התקשה" רגשית ולא יכול יותר להיפתח למושא התשוקה, האדם מודע לכאב החוסר שהוא חש ואין לא יכולת למלל את תוכן הכאב – כיוון שחלף הזמן והכאב עמוק ונחווה "כאבן שאין לה הופכין". עוזרר אדום בדילול 6ch כל יום למשך חודש, אפשר לה להיפתח ממקום חדש ונקי לבן זוגה, וכך להתחיל את היחסים ממקום אפשרי למשהו יציב.

לאחר כמה חודשים היא חזרה שוב עם קושי שהתעורר בתוך הדינמיקה הזוגית שלה, בה היא חשה מוצפת – עם קושי לבטוח בבן הזוג, עם התפרצויות לא פרופורציונאליות כלפיו, היא חשה שהיא עלולה לחבל במערכת ולכן באה לטיפול.
היא קבלה rosa galica – ורד גליה – ב6ch למשך חודשיים. רמדי שמטפל בתופעות הורמונאליות הקשורות בגיל ההתבגרות בנערות (הוורדניים נמצאים השורה הראשונה של הטור, ולכן הביטוי הרגשי של אדם שצריך רמדי מקבוצה זו, יהיה ישיר, עוצמתי, ילדותי, תמים, לעיתים אפילו אינפנטילי) האדם לא מרוצה מעצמו, חש צורך לאשרור מן החוץ, פגיע מאוד ורגיש לדעת האחר עליו. יש לה נטיות דרמטיות ורומנטיות עוצמתיות, צורך למצוא נחמה דרך פיצויי כגון אוכל מתוק או מגע פיזי עם הבן זוג.

הוורדניים יש חוסר בגרות רגשית למרות הידיעה של מורכבות, ולאחר חודשיים היא דיווחה על התקדמות – שמשמעותה הינה באיזון רגשי, יכולת "להיות" בתוך היחסים מתוך שקט ושיחה, התבוננת ושיתוף.
ה crategus – "המיס" אצלה את השכבה הישנה של כאב שהביא ל"עיבוי" הלב. אך תמיד מתעוררת השאלה בתהליכי טיפול, כאשר האדם נפתח וחוזר לחוות עצמו בהווה שלו כמו שהוא בשלב הגילאי המתאים, הוא יחווה את השנים שהוא כביכול "לא חי" – ואז עשויים להתעורר גלים של הצפות רגשיות, אשר מלמדות על מגמה של האדם לגשר על הפערים אותם החמיץ לאורך חייו.
במקרה שלה – היא חשה את הקושי לעצם היותה חווה את האהבה שהיא קיוותה לה, מתוך חוסר יכולת או מוכנות להכיל בתוכה סוגי רגשות כאלה, ולכן היא הוצפה בעוצמות רגש ש rosa galica ריפא ונתן את האפשרות להכיל מתוך בגרות והתבוננות את מה שצף בתוכה.

כל מה שנאמר עד כה הינו משל ושיקוף למה אירע במאה הראשונה של האלף החמישי. התרבויות בעולם כולו אחלו להתנתק ממושא האהבה שהיה זמין ונחווה ספונטנית עד לסוף האלף הרביעי, ובתחילת האלף החמישי, אחל האדם להתנתק מליבו, (למרות שעדיין לא שכח את קול הלב – המאה הראשונה לאלף החמישי) התרבויות אחלו לפתח באדם את ה"רציו". הפילוסופים של יוון – כאשר כתבתו ולימודו את דעתם, הם באו לדעות מתוך ממד תבונה ולב שהוביל לקוגניציה חדשה (הם שייכים לאלף הרביעי) הפילוסופים שעקבו אחרי חכמי יוון באלף החמישי, היו רציונליים יותר, ולמרות שאמרו דברים דומים – ואפילו חזרו על קודמיהם, הם נגשו לתכנים אותם לימדו, ממקום אחר לחלוטין, שכלי ובקורתי יותר אם כללי מחשבה נוקשים יותר. כך שמשפחת הוורדניים מראה ומלמדת אל ה"פסיכולוגיה" תחילת האלף החמישי, וכן משקפת את אופייה של התרבות בזמן זה. וכן מראה את הלך המחשבה , ואת הצדדים בנפש האדם שהיו פוטנטיים יותר מן האחרים.

שתי הנקודות המרכזיות להתבוננות הינן

א- בכל אלף או תקופה, ממד נפשי אחר נהפך לדומיננטי יותר משאר חלקי הנפש בתוך המערכת האנושית. כך שכל תקופה מתאפיינת בכלים "פסיכו –רוחניים" אחרים, ולכן מה שתרבויות קדומות הותירו, נימצא בסימן הרובד הנפשי הפוטנטי שהיה זמין יותר באותה התקופה. על הרבדים של מה הוא המקום הנפשי שהיה זמין יותר באדם בכול תקופה, ניתן ללמוד מן הטורים של טבלת הצמחים.

ב- לא התרבות מייצרת השפעה הגורמת לבנייה של אדם כמו שהוא נראה. אלא האדם ומארג הנפש שלו, היא זו שמייצרת את התרבות. כלומר- טבלת הצמחים מדברת ההפך מפרנץ קפקא, שטען על אובדן האדם ובדידותו ומסכנותו אל מול ה"אח הגדול" החזיר והשתלטן שהפך כל פרט לקורבן, והטבלה משקפת כיצד האדם הוא זה ש"ברא" את החברה והתרבות, שהיא תוצר של מערכות נפשו וביטוין, ובאמת במקרים רבים, התרבות שהאדם "ברא", נהפכה עליו כגולם שקם על יוצרו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s