טור חמישי: הקדמה לסקירה ההיסטורית

טור חמישי המקביל לאלף החמישי – ועומד בסימן של יום בריאה חמישי (240-1240 לספירה)

" ויֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם". כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר: "פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ". כג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי". (בראשית א –כ',כ"ג)

יום בריאה חמישי משקף את איכותו של הטור החמישי כולו, ה' בורא את הדגים שהמים משריצים ולאחר מכן הוא בורא את הנפשות שלהם (נפש – גוף) . הנפשות שלהם נבראות לאחר בריאת התנינים הגדולים, ואז הוא בורא את כל נפשות עוף הכנף. כלומר – קודם נברא הגוף ולאחר מכן הנפשות. כמו כן הדגים בים אל מול העוף שבשמיים. כך שיום בריאה חמישי משקף את עיקר מה שמתרחש בטור חמישי – הפיצול בין מערכת שהייתה אחת וכעת אין היא יותר הומוגנית אלא דיכוטומית ומופרדת בין חלקיה. הגוף נברא ואז הנפש, וכן מים ואוויר מבטאים את הדיכוטומיה של הטור.(מים – אוויר – אלמנטים הנגודיים זה לזה) התנינים הגדולים הינם סוד, כיוון שהם נבראים לפני הנפש, והתנין הגדול מבטא את אנרגיית היסוד שעומדת מאחורי כל דבר חי ומחייה את המציאות כולה, ומכונה בשמות רבים כגון –צ'י –פראנה –כוח ויטאלי, ועוד. מדוע אם כן "תנין" הינו "סוד" – שכן אנרגית חיים הזאת הייתה הרבה לפני היום החמישי? ה"סוד" הינו ביחס בין אנרגיית היסוד המכונה "תנין" לבין תנועת הנפש. ניתן להכיר את אנרגיית היסוד מתוך ההיכרות עם הנפש. ויש תלות הדדית כמעט סימביוטית בין אנרגיית החיים לבין הנפש, בתורות המזרח – קשר זה ופרימה שלו, מכונה – קונדליני. " כל העולם כולו נשען על סנפיר אחד של לוויתן" (זהר – פרשת "כי תצא") בספרות הקבלה, לוויתן הינו סימבול לאנרגיית היסוד עליה נשען העולם כולו. הסוד של לוויתן או קונדליני, נמצא בהיותו החוט המחבר את הדואליות הלא פשרנית, לאחד. אנרגיה זו הינה הזיכרון שנקרא הספרות הקבלית "רשימו" זיכרון קדום לאפשרות לחזור על חיק האחדות שאבדה בטור חמישי, לכן דווקא בו נברא הלוויתן, רמיזה להיה ואשר עתיד להיות. (בכתבי יהדות כוח ויטאלי ניקרא- תנין, נחש עקלתון, נחש רב בריח, לוויתן – כל אלא הינם ביטויים שוניים לפעולתו של הכוח הויטאלי)

כך שכול מה שקורה בטור חמישי מבחינת המאורעות ההיסטוריים – וכן מבחינת ההתפתחות של מחשבת האדם, דתות, פילוסופיה ועוד, עומד בסימן הפיצול הקשה בין "אוויר- עוף" ובין "מים- דגים". וכאן בתוך האלף החמישי – האדם נכנס למסע מפרך שעניינו הפיצול בין מערכות נפש שהיו מחוברות עד לאלף החמישי. עיקר הפיצול של אלף חמישי, מתרחש בין הרגשות הטבעיים של האדם, ולבין המחשבות או התודעה היודעת שלו. עד לאלף החמישי עניין זה היה אחד, ולכן הפילוסופיה היוונית השייכת לאלף הרביעי, שונה בתכלית מן הפילוסופיה של האלף החמישי. והשימוש במילה "פילוסופיה" מטעה מאוד, שכן משמעותה הינה שונה לחלוטין בין שני האלפים הללו.

מכאן לומדים כי הפסיפס הנפשי של האדם – הוא אשר קובע ויוצר תרבויות – והטורים הינם ניתוח של מערכות נפש שונות שפעלו בכול טור – ויצרו בכול טור תרבות עם תפיסת מציאות ותפיסת "אני" שונה לחלוטין זו מזו. נקודה זו מאוד חשובה להבנה – שכן בה טמון הבנת כול הנאמר על הטורים ביחס לתרבויות שונות. אומר זאת פעם נוספת – כל טור משקף מערך נפשי בולט יותר משאר מערכות הנפש, ולכן בכול טור יש דגש על ממד אחר באדם, ממד שמקביל ומשתקף דרך התרבות שהתפתחה באותו הזמן. ולכן יש קשר המשקף זה את זה, בין הטור – לממד הנפשי שהוא מגלה – לתרבות שנוצרה עקב ממד נפשי זה. וכך ניתן ללמוד את התשתית הנפשית שיצרה תרבויות, ונגיעה במקור זה – משמעותו – נגיעה במקור הדברים וסיבת היותם. (ואם הסיבת מקור הובנה כראוי – האם היא הסיבה היחידה או המוחלטת? וודאי שלא) למשל – ביהדות של טור שלישי, יש תפיסת "אני" של טור שלישי, תפיסה של חווית הלב, האדם חווה עצמו כלב פתוח וחשוף, דבר המפשר את החיבור הנבואי. היהדות של טור שלישי מוגדרת מתוך חוויה נבואית. ואילו בטור חמישי תפיסת ה"אני" הינה של מערכות מחשבה שקודמת לרגש או לב או לאינטואיציה, ולכן היהדות של טור שלישי (טור התנ"ך) הינה יהדות שונה לחלוטין מן היהדות של טור חמישי, טור של שכל ומחשבה. היהדות של טור חמישי הינה פילוסופית, אנשים כגון רב סעדיה גאון, רמב"ם, רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי". הגישה הינה מחשבתית ופילוסופית. "אנחנו" כנגד "הם".

בטור חמישי – ההיסטוריה ומה שהתרחש בזמן זה, משקף באופן ברור יותר את התפתחות ה"מחשבה". עיקר ההתפתחות של האדם בטור חמישי, ברובד האישי וברובד התרבותי, קשור להתפתחות הקוגניציה והידיעה המודעת. המחשבה כגורם מכריע לגבי מושגי טוב ורע. לכן הסיקור ההיסטורי של הטור החמישי, יעסוק בהתפתחותה של המחשבה. וכיצד המחשבה עוררה לא מעט קונפליקטים בין עמים ובין אנשים בכלל, דבר הוביל כמובן לאין סוף הרוגים על לא עוול בכפם, רק בשל תפיסת מציאות שונה. בטור זה (דבר שנעקוב אחריו המאמרים הבאים) תפישת עולם וההשקפה על מי הוא האדם, ומה הוא אלוהים ועוד, נהפך לסיבה מספקת על מנת שלהרוג ללא הבחנה את כול הבא ליד. (גם נטייה אכזרית זו – הינה חלק מביטויי הפיצול של הטור)

המאמרים בנושא טור חמישי וסקירה היסטורית – יעסקו במורכבות הזאת, ואיזה פתרונות מצא האדם בתוך הקושי שיתעורר במהלך הטור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s