טור רביעי. סקירה היסטורית: דלועיים cucurbitales

המאה השישית של האלף הרביעי – 260 – 160 לפה"ס

בהודו – אשוקה (בסנסקריט – "הנקי מצער וכאב") המלך הגדול שעובר טרנספורמציה אישיותית – כאשר הוא נהפך ממלך אכזר, קשה ורצחן בנטייתו, למלך רחום בעל דעת ונפש רחבה. לאחר שהוא פוגש בנזיר בודהיסטי עני ודל, שיחה עמו על מידות וקרמה, משנה את חייו לחלוטין והוא נהפך למפיץ הדרמה והבודהיזם בכל רחבי הודו. בימיו הבודהיזם התרחב מאוד מעבר להודו עצמה. אשוקה ממנה שגרירי דרמה שיפיצו את תורתו של סידהרטה גוטמה בכל רחבי המזרח הרחוק ובחלקים מאסיה. הוא פועל פעולת אחדות ללא אלימות ובכך מאחד את חלקיה השונים של הודו וכן של כל רחבי המזרח הרחוק – ללא מאמץ מלחמתי – אלא מתוך כוחו של חינוך נכון וניהול נכון של משאבים שהיו לו. התנהגות זו וכן אופי ההתנהלות שלו משקפים את הנקודות המרכזיות של משפחת ה"דלועיים" – cucurbitales . קבוצה זו עומדת בסימן ניהול נכון של "שפע" וכיצד להכין כלים להתנהלות אל מול שפע הבא לאדם. כמו כן – ניהול שפע הינו מהלך של ניהול פרטים רבים, הנספרים וצריכים להשתקלל באופן מספרי ומתמטי, דבר המשתקף ביום בריאה רביעי, בו נבראו המאורות וגרמי שמיים. אלו מאפשרים את מדידת הזמן החולף היחידות מוגדרות. נקודה זו אף היא מתבטאת דרך ה cucurbitales – באופן האגירה והמנייה של השפע המצטבר – והצורך למנות אותו באופן קונקרטי ומודע.
אופן פעולתו של אשוקה נעה סביב שלושת עיקרי הבודהיזם, סנגה –חיי קהילה, דרמה – מעגל החיים החוכמה – בודהה – אשר סביבו הכול סב. וגם כאן ניתן לראות את מרכז טור רביעי ששם דגש על חיי משפחה (סנגה) חוכמה תבונתית (דרמה) וגורם שמעניק שפע (בודהה – מעניק את שפע החסד שאין סופי)
אשוקה בנה מרכזי בודהיזם רבים וקבע כללי התנהגות נטולי אלימות וללא אכילת בשר שאף מנהג אכילה זה משקף אלימות וגורר קרמה נגטיבית – כך על פי הבודהיזם של אשוקה.

מבחינת הכרונולוגיה ההיסטורית – הוא נולד כ – 20 שנה לאחר שאלכסנדר מוקדון כובש את "כל העולם" ואף הוא מנסה לאחד את העולם סביב התפיסה ההלניסטית. תפיסה שלא ניסתה לשנות את האחר ונתנה מקום של כבוד לשונות ולאחריות, אך עדיין הכתיבה את עצמה בנתינת הגוון המחשבתי הפילוסופי של חכמי יוון, וכן של אורחות חיי יוון. אלכסנדר מוקדון ניסה לאחד את העולם ולקרב את השונות בין עמים דרך הגישה ההלניסטית.
כך שיש דמיו רב בין שני אישים כובשים ומחוללי שינוי אלא, שניהם כיוונו לכבוש את העולם. לשניהם הייתה כוונה לא אלימה עם סובלנות לגישות אחרות (למרות שאלכסנדר רצח רבים במלחמותיו – עדיין מאחורי המלחמות שלא עמדה גישה אנושית שניסתה להבין את האחר ולקבל אותו).

אצל שניהם יש חזון רחב מימדים מבחינה רוחנית וחברתית, הרואה בארגון החברתי דרך להשליט את ההמון מתוך ערכי אדם והתפתחות. דבר העולה בקנה אחד עם התכונות ה"דלועיות" cucurbitales , העוסק במרכזו בניהול שפע וכיצד להשיג שפע . ניתן לראות מתוך הנאמר שהדרך להשגת שפע (נושא שמעסיק כמעט כל אדם בתרבות הנוכחית) היא באמצעות האחדות והגישור, והמגמה לשלום ולהרמוניה בין מערכות שעשויות להיראות כניגודיות. כלומר שפע בא לאדם אם הוא יודע לאחד את חלקיו ולהביא להרמוניה בין ניגודים. דבר זה משקף שוב את מהלך השפע של משפחת הדלועיים וכן את המשמעות של יום בריאה רביעי כמו שנאמר קודם.
אשוקה הביא את האחדות הבודהיסטית למזרח, ואילו אלכסנדר הביא את הגישה היוונית לעולם כולו, דרך הכיבוש הסולחני יחסית שלו. וכך סלל לתפיסת ה"לוגוס" ההיגיון והבחינה המודעת והבוחנת עם נטייה מובהקת של ביקורתיות מחשבתית, את כיבוש העולם והכשיר את הקרקע להתפתחות העולם עד לזמננו היום.

דבר נוסף שמתרחש במאה זו – הינה תחילת עלייתה של רומי ככוח מחליף של יוון. רומא במבנה תרבותה הייתה יותר לוחמנית וכובשת בכוח אגרסיבי, ופחות סובלנות בהרבה ביחס ליוון . הארגון של האיפרייה הרומית, היה אפקטיבי ועבד טוב למשך זמן רב – וגם מסיבות דומות – של צורך לניהול שפע תקין ויעיל –עם כי אכזרי לאין שיעור באופן יחסי ליוון שהביאה איתה יותר "תרבות" ביחס לרומי.

בשלהי המאה ה6 לאלף ה4 – 167 160 לפה"ס מתרחש בישראל מרד החשמונאים ונס החנוכה. וכן חידוש, ניקוי וטיהור בית המקדש (מתתיהו הכהן וחמשת בניו הגיבורים). גם כאן במרד החשמונאים אנו רואים את התמות של הדלועיים – כאשר החשמונאים הצליחו באומץ רב להדוף את האימפריה היוונית, והנס של חנוכה עומד בסימן שפע הבא מלמעלה . מהי הדרך לאחוז באור? כאשר חנוכה מתרחש בימים הקצרים של השנה והנס של חנוכה משקף את השפע הגובר על חוקי טבע ונאצל על האדם ממקורות גבוהים יותר שאינם כפופים לטבע. הטעות של החשמונאים הייתה בכך שהם איחדו מלכות וכהונה תחת סמכות אחת, דבר האסור מן התורה. המלך הינו מלך והכהן רק כהן ואין לערב את הרשויות. החשמונאים עירבבו רשויות אלו, ומכאן נהגו בניהול קלוקל של השפע , למרות שפעלו נכון מצו השעה וצו התרבות העולמית שנהגה כך (במגמה של לאחד את הכוחות למערכת כפופה למלך אחד או לגישה דתית אחת ועוד). כך שגם תופעת החשמונאים הינה תופעה "דלעועית" cucubitales –

חכמי ישראל לא חסכו שבטם מן החשמונאים (דוגמה אחת) רמב"ן – פירוש לפרשת בראשית

"וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם – נשתכחו התורה והמצוות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים, המולכים זה אחר זה, עם כל גבורתם והצלחתם – נפלו ביד אויביהם בחרב… בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד… ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s