טור רביעי – חלק א – הקדמה

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי (בראשית א -י"ד-י"ט)

טור רביעי – 760 לפני הספירה עד ל 240 לספירה

טור רביעי מאופיין על ידי יום בריאה רביעי, בו נבראים מאורות השמיים, שמש ירח וכוכבים. כלומר – הכלים בהם נמדד הזמן. עד לנקודה זו, אין אפשרות להעריך את הזמן החולף, ולכן חווית הזמן עד לטור רביעי הינה אמורפית, לא מדויקת, דבר המשקף מערכות נפש שאינן תלויות בזמן מדויק. כלומר – הצדדים המנטליים והקוגניטיביים שמתייחסים למציאות מתוך צורך לספור, לדייק בעובדות, להיות נאמן למקור, להראות ליניאריות מחשבתית, להסתמך על מערכות מתמטיות – דבר המוליד מדע מדויק. לא היה לפני טור רביעי, והחל באופן אקטיבי מטור רביעי. ולכן לפני טור רביעי אופן העברת המסורות השונות היה אינטואיטיבי ונסמך על תפיסות מיתולוגיות – דבר המורה על מערכי נפש שונים באדם שהיו פעילים באופנים שכבר אינם ידועים לנו נכון להיום.

המעבר מטור שלישי לטור רביעי – הינו מעבר דרמטי ממש מבחינת התפתחת האדם והתרבות, שכן בטור רביעי מופיעה הקוגניציה המודעת, ועד לטור רביעי, יש אינטואיציה שמוליכה את האדם ואת מהלך היצירה שלו.

הופעת המודעות היודעת את עצמה מופיעה בטור רביעי, וזוהי קפיצה משמעותית מאוד אשר יש לה השלכות אורגניות גופניות מרחיקות לכת, שכן – אדם אינטואיטיבי הינו אדם שיחסי הגוף נפש אצלו עובדים לפי כללים שונים ביחס לאדם בעל קוגניציה יודעת המודעת לעצמה. באדם האינטואיטיבי יש יחסי גוף נפש מהירים יותר – תהליך ההתמרה של נפש לגוך קורה באחת אצל אדם אינטואיטיבי, שכן אצלו אין הפרדות ויש הכללה נכונה ומהירה יותר, של "פיו וליבו שווים. אצל אדם קוגניטיבי יש את האפשרות להדחקות ולהשעיה של תהליכים נפשיים והתמרתם לסימפטומים גופניים – עקב ה"מודעות" שיש לו. (כמובן שעולה השאלה – מה עדיף? ותשובה לשאלה זו תלויה בדרגת הישרות שיש לאדם המודע, שכן הסכנה אצל בעל המודעות הינה ברמייה העצמית, אצל האדם האינטואיטיבי, סכנה זו פחות קיימת וכן הוא מידי בתגובותיו וישר יותר)

ביום הרביעי נבראים הכלים בבריאה שדרכם יש אפשרות להעביר את ה"שפע" האלוהי כצינור, והם למעשה האחרונים בסולם העברת השפע הזה. בכתובים הם מכונים "כוכבים ומזלות" או "גלגל וכוכב" וכך אומר רמב"ם (הלכות יסודי התורה פרק ג' – י"א)

"כל הכוכבים והגלגלים, כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם; והם חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גודלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים. וכשם שמכירים את הקדוש ברוך הוא, כך מכירים את עצמן ומכירים את המלאכים שלמעלה מהן. ודעת הכוכבים והגלגלים, מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני האדם"

כך שלפי הרמב"ם – הכוכבים ומסלוליהם – הינם מערכות בעלות אינטליגנציה לומדת ומתפתחת, ויש להם דרגה של ידיעה עצמית, דבר שהחל בטור רביעי כתופעה כלל אנושית (דבר שיוסבר בהמשך) כך שטור רביעי עומד בסימן של ידיעה עצמית דרך התפתחות כלים שכליים, דבר שמגיע לשיאו בטור חמישי (טור השכל)

מבחינה אנושית יש לטור רביעי משמעות עצומה, שכן עד עתה לא היו כלים להגירת השפע באשר הוא, וכעת יש כלים להגירת שפע. לשפע זה יש משמעויות רבות, ואין הכוונה כלל לשפע חומרי כי אם לשפע של תבונה או "דעת והשכל" כמו שרמב"ם קורה לזה, ולכן אנו רואים כי בטור רביעי נפתח המקום למקומה ולחשיבותה של המילה הכתובה, וחשיבות הכתב כמכשיר להעברת ידע, וכן לתרבויות שנסמכות על חומר כתוב לשם המשך קיום תרבותן. כל התרבויות ללא יוצא מן הכלל החלו לכתוב את מה שהיה עד לטור רביעי מועבר דרך פה לאוזן, על נייר או קלף, ולערוך ממנו ספר. כל התורות שהועברו בעל פה, החלו להיכתב – ומאותה הסיבה בכול אותן התרבויות – מן החשש שמה הידע שהיה מועבר בכלים אינטואיטיביים יאבד, וירד לטמיון. חשש זה גרם לגדולי התרבות לעשות מהפך עצום באופן בו נהגו במסורות עד לזמנם, למשל – פטנג'לי מהרישי כותב אם היוגה סוטרה, המסמך היוגי החשוב ביותר המסכם את תורת היוגה בעומק אזוטרי ובקיצור נמרץ. האופנישדות שהם טקסטים חשובים הנובעים מן הוודות וקשורים לתהליכי הידיעה העצמית, נכתבים בתקופת טור רביעי. בסין הקיסר הצהוב מעלה על הכתב את התורות של הרפואה הסינית וכן תורות סיניות רבות נוספות כגון, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, ועוד, תורות שעברו במסורות שבעל פה. וכן התורה שבעל פה נערכת ומועלת על הכתב על ידי רבי יהודה הנשיא במשניות.
כל התרבויות שמוצאן מטורים קודמים, העלו על הכתב את תרבותן, אך במקביל למהלך זה קורה בעולם התפתחות של תרבויות יוון ורומא שמביאות את ה"פילוסופיה" ואת מהלכי המחשבה ותרבות המחשבה.

מבחינה התפתחותית, החידוש של טור רביעי מופיע בעולם דרך הפילוסופים היוונים ואופן מהלך המחשבה הבוחנת והמעיינת שלהם, מהלך שעורר ויכוח עצום על מול היהדות שלא הסכימה לקבל את הצדדים הללו על כול ההיבטים שלהם, ולבסוף הרמב"ם "מכשיר" את הפילוסופיה היוונית לתוך היהדות בסוף טור חמישי.

כך שעיקר האבולוציה של העולם המתרחשת בטור רביעי, באה דרך תרבות יוון, ובסימן עלייתה של הפילוסופיה.

המאמר הבא יעסוק בסקירה היסטורית של מה שקרה בטור רביעי במקביל למשפחות הצמחים, במגמה שלהראות את הקשר ההדוק בין אפיוני הצמחים ואיכותם למה שהתחרש באותה התקופה לפי ההקבלה של תיארוך הספירה העברית על מול טבלת הצמחים.

מחשבה אחת על “טור רביעי – חלק א – הקדמה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s