דרך שלישית ללמוד רמדי הומאופתי – הצד האקוטי והצד הכרוני של הרמדי – חלק ט'

לכל רמדי יש שתי "ידיים" – יד אחת הינה הביטוי האקוטי של הרמדי, ויד שנייה הינה הביטוי הכרוני של הרמדי. כאשר הן שתי ידיים של אותו הגוף. הוא גוף הרמדי שמתבטא בדרך הראשונה שהוסבר בחלק א' ו ב'.

דגומאות – א – aconite – במצבו האקוטי ניתן לראות התפרצות מידית ומהירה של תופעות בכמה מישורים, ברובד הגופני, זה יתבטא בחום מידי ומהיר, שעולה באחת. ברובד הנפשי נראה התפרצות מהירה של חרדות וחוויית מידיות של המוות שבא כעת ממש. ברובד הכרוני נראה חוויית טראומה שנותרה בתוך המערכת לאורך שנים רבות, ומדי פעם יש לה ביטוי עוצמתי ומידי של חוויית טרור או פחד שמתלווה עם חרדת מוות. (מקרה של אישה כבת 22 שנה, שנכחה בפיגוע רצחני טרוריסטי, הרבה מחבירה נהרגו בפיגוע זה, היא עצמה לא נפגעה פיזית. היא נכנסה לשוק נפשי ולא יצאה מן הבית כשנתיים ימים, מתוך תחושה שאם היא תצא החוצה יקרה לה אסון, אקונייט הבריא את המצב לחלוטין, כאשר רואים במצב זה את הצד האקוטי והכרוני של הרמדי) כך שביטוי האקוטי שזור בהיבט הכרוני של אקונייט.

ב- aurum metalicum – ברובד האקוטי – יש נטייה לסינוסיטיס, כאבי ראש מגרנתיים בעיקר בצד ימין שמתלווים עם כאבי עצמות, העצם בגולגולת כואבת אצל אורום מטליקום. יש תעוקת חזה שבאה בעוצמה פתאומית, וכן אי סדירות בדופק הלב בשעה שיש תעוקת חזה. יש חרדות שמופיעות באחת כמו – גובהה- כישלון – והתקף לב או מחלת לב. ברובד הכרוני – אורום מטליקום הינו רמדי סיפיליטי (המושג "רמדי סיפיליטי" בא מתאוריית השכבות הגנטיות או ה"מיאזמות" שיש בתוך האורגניזם בהומאופתיה, או באופן מולד או באופן נרכש, כאשר המיאזמה או השכבה הסיפיליטית קשורה לנטיות של הרס עצמי ברובד הנפשי והגופני כאחד) כך שתהליך ההרס הרקמתי של הגוף או תהליך ההרס הנפשי, מתרחש לאיטו, באופן הדרגתי מאוד ולמשך תקופות חיים ממושכות. בסופו של מהלך, אורום מטליקום מתכוון באמת לשים קץ לחייו, יש לו כוונות אובדניות אמתיות. כאשר רואים מצב קליני של אורום מטליקום, בו יש כוונה אמתית של האדם למות, קודם כול יש לקחת זאת בשיא כובד הראש, וכן יש להבין שאף אל פי שהאדם מראה אופן "אקוטי" של מצב נפשי, מצב זה נבנה באופן הדרגתי מאוד לאורך השנים, אך לא היה לו שום ביטוי מיוחד ברובד הסימפטומטי. גם אנשים שבאחת שמים קץ לחייהם, עקב מפלה עסקית או כישלון אחר דומה באופיו, עדיין האפשרות הפנימית לראות במוות אפשרות, מתפתחת באדם לאורך זמן רב כפוטנציאל נפשי. לכן באורום מטליקום שני הרבדים של אקוטי וכרוני, יש הכנה עמוקה יוצר של הצד הכרוני של הנטייה להרס העצמי. נטייה שיכולה להתבטא ברובד האקוטי והכרוני באופן השזור זה בזה.

ג- calcarea carbonica – ברובד האקוטי יש לקלקרה קרבוניקה ביטויים רבים, הם נעים בעיקר סביב האטה של חילוף חומרים בגוף, ולכן הרבה חוסר באיזון של משק הנוזלים בגוף עם נטייה להצטברות נוזלים. ולכן הביטוי האקוטי של קלקרה קרבוניקה גם הוא כמו אצל אורום מטליקום, מקבל ביטוי על מערכת שבונה את המצב של "קלקרה קרבוניקה" לאורך שנים רבות. הביטויים האקוטיים הינם של מחלות חום הקשורות ל"בלדונה" (הרמדי האקוטי המשלים של קלקרה קרבוניקה) נטייה למערכת שלד שריר חלש, ולכן נטייה תופעות אקוטיות של צוואר או גב תפוס עקב מאמץ לא שגרתי, וכן נטייה להתקררויות ומחלות אקוטיות רב גוניות על בסיס מערכת איטית וקרה שנוטה לחולשה (דלקות גרון, סינוסיטיס, פוליפים, בעיות עיכול רבות ועוד) קלקרה קרבוניקה הינו הרמדי המרכזי במטריה מדיקה ההומאופתית שקשור לחוויית ה"אדמה" של האדם – כלומר – של תחושת יציבות ובניית הביטחון הקיומי והזהות הנפשית סביב הביטחון של "אדמה", כמו בית, משפחה, עבודה ופרנסה, ועוד. אם משהו מן הביטחון הזה נלקח מן האדם, ואם האדם בנה עצמו על סמך מה שיש לו, כדי לבסס את האדמה שלו בעולם, אזי האדם עשוי לחוות מצב רגשי אקוטי של קלקרה קרבוניקה, בוא הוא חש כי היסודות לקיומו להבטחת הסדר והביטחון שלו נלקחו ממנו, ולכן רואים אפשרות לקלקרה קרבוניקה אקוטי ברובד הרגשי אצל אנשים שחווים שנוי דרמתי מהיר בחייהם, כגון יציאה לפנסיה, איבוד נכסים, גירושין, שינוי במקום העבודה ועוד, ואז ניתן לראות אדם עם התקף פניקה וחרדות עקב איבוד הביטחון ותחושת קרקע היציבה שלו, וכן עקב התחושה שה"עתיד" נלקח ממנו, ותחושת איבוד הקיים מוביל לחרדות רבות כגון – רעידת אדמה, חושך, טיסות ומקומות סגורים, עוני וזקנה, מחלות קטסטרופאליות שלו ושל קרוביו וכן תחושה שהוא חדיר ורגיש מאוד למראות של דברים בעלי אופי אגרסיבי. ברובד הכרוני – נראה תהליך הדרגתי של שחיקה עקב מסירות ואחריות ועבודה מאומצת לאורך זמן רב, וכן שינויים מטבוליים שקשורים לבלוטת התירואיד (tsh t3 t4) נראה נטייה לעייפות כרונית, ולבעיות של מבנה עצם חלש כגון – אוסטאופורוזיס, ואוסטאופניה (תהליך ראשוני יותר של איבוד סידן מן העצמות) אנו רואים כי הרובד הכרוני בקלקרה קרבוניקה מתפתח לאיטו לבא לידי ביטוי באופנים אקוטיים – שהם עצמם ביטוי למערכת עם נטיות כרוניות. כך שכול מחלה אקוטית הינה ביטוי לתשתית כרונית עמוקה יותר בתוך המערכת – ויש לדעת לזהות על פי התופעה האקוטית את התשתית הכרונית, שכן היא זו שצריכה את תשומת הלב הטיפולית.

ד– opium – ברובד האקוטי רואים נטיות עצביות שיכולות לבוא לידי ביטוי באפילפסיה, או רעד לא רצוני או שיתוק חלקי ואפילו מלא של הגוף כולו. נטייה לשיתוק של המעיים – דבר שמוביל לעצירויות, וכן נטייה לתגובות חרדה ופחד שמוביל לשוק, ולעצירת המערכת, האדם "עומד מלכת". אופיום הינו רמדי מרכזי לחווית שוק ופחד שגורמים לשיתוק שמתבטאות בתופעות עצביות ונפשיות כאחד. ברובד הכרוני – רואים שוק נפשי ש"חי" באדם לאורך שנים רבות וגורם לשיתוק ועצירת המערכת, ואז רואים חוסר תחושה עצבית מערכתית, ולמשל- שיתוק ואי תחושה של פי הטבעת ולכן עצירות או להיפך – דליפת צואה ללא תחושה או כוונה בדומה ל aloe. וכן ברובד הכרוני רואים בעיות שינה רב גוניות – הנפוצות הינן "הליכת ירח", הירדמות ספונטנית במשך היום, נטייה לשינה כבידה ועמוקה כך שלא ניתן להעיר את האדם, עם נחירות עמוקות וקולניות ועוד. כל זה בא מתוך עצבוב לא תקין וחווית שוק השמורה במערכת בזיכרון שנהפך לגופני ומשפיע בעיקר על הפן העצבי.

גם כאן אנו רואים תופעה זהה שכול רמדי בא לידי ביטוי באפשרות אקוטית וכרונית, והן שזורות זו בזו, ולמעשה מלמדות זו על זו. כאשר יש קשר התפתחותי בתוך המערכת לצד הכרוני שבה לידי ביטוי בצד האקוטי. וחשיבות ההבנה של נקודה זאת ברובד הקליני, קשורה לעד כמה יהיה הריפוי יסודי באמצעות הרמדי, שכן אף פעם המחלה האקוטית היא רק בפני עצמה, היא לא כזאת, והיא מבטאת תמיד רובד עמוק יותר שמהווה את הבסיס לחולי, ולעיתים רבות השכבה הכרונית תבריא באמצעות המחלה האקוטית שמגלה את המצב הכרוני הנסתר. המגמה של המערכת במחלות אקוטיות רבות הינה בלהבריא רבדים עמוקים דרך הסומטיה הגופנית של מחלה אקוטית, ולכן הטיפול הנכון במחלה האקוטית, נהפך לעקרוני ביותר בעבור ההתפתחות הנכונה של החולה, ובעיקר בטיפול במחלות כרוניות, אשר טיפול נכון בהן עשוי להוביל למגמה בה המערכת "תיעזר" במחלות אקוטיות על מנת שלהבריא משהו עמוק יותר – נושא אשר ידוע בהומאופתיה כ"חוק הרינג" (חוק הרינג מלמד כיצד להבין את כיוון תהליך ההחלמה – כאשר הכלל הבסיסי הינו – כיוון החולי מן הפנימי לחיצוני ומלמעלה למטה ומן המרכז לפריפריה של הגוף – משקף תהליך הבראה נכון – והכיוון הפוך, התהליך משקף העמקת החולי – למשל – כאבים ראומטיים בכתפיים שלאחר טיפול ירדו לכפות הידיים, נחשב לטיפול טוב – כיוון הבראה לא נכון – כאשר מטפלים בתופעות עור כגון אגזמה, ולאחר "ההבראה" יש אסטה אלרגנית)

ומכאן החשיבות להכיר את התרופות ההומאופתיות בצד האקוטי שלהן על מול הצד הכרוני. נושא שמראה את המחלה האקוטית כביטוי לשכבה עמוקה ש"רוצה" להבריא ואת הזיקה הישירה של כל רמדי בהיבט הכרוני שלו שעשוי להתגשם בצד האקוטי שלו, ואז אם מזהים את הדינמיקה הזאת – אזי ההבראה הינה יסודית יותר ועמוקה יותר. וכאן סיבת ההזהרה והסכנה שמזהירים בהומאופתיה מטיפולים סימפטומטיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s