1- אנרגיה – sulphur מוחמר ב – 11 בבוקר – כול התופעות הפתולוגיות של סולפור מוחמרות בשעה זו. מדוע בשעה זו? 11 בבוקר הינה השעה של קצת לפני שיא היום, לפני שהחום שמגיע לשיאו, וכן לפני שהשמש מגיעה למרכז השמיים. סולפור הינו רמדי "מדברי" הוא אוהב יובש וחום, הוא חש צמאון אינטנסיבי, חם לו תמיד ועורו יבש . ועדיין הוא מעדיף חום ויובש. סולפור הינו רמדי של "אש" ואש צריכה מקורות אנרגיה שדרכה היא מתפתחת וקיימת כ"אש", היא צריכה לקיומה לשרוף משהו. ולכן ב11 בבוקר כאשר היום לקראת הגעתו לשיא של ה"אש" שלו, בצהרי היום, סולפור יחווה החמרה, שכן הוא צריך עוד אש אך האש מזיקה ומכלה אותו. (יש לנושא זה גם אספקטים נפשיים – עליהם נדבר בהמשך) הנקודה להתבוננות היא – שההחמרה של סולפור ב 11 בבוקר, משקפת כבר את אופיו של הציר שסביבו סולפור סב. ומיד כשנוצר הביו ריתמוס של סולפור בתוך האורגניזם (החמרה אנרגטית ב11 בבוקר), נוצר כמעט מיד שאר ה – peculiarities – של סולפור, כגון – עור אדום ומתקלף, עם ריח גופריתי, וגירוד אינטנסיבי ונעים בשעת גירוד, וכן נטייה להחמרה בעמידה, תחושת שריפה, רעב תמידי עם תחושת "חור" בבטן, רקמות רטובות חמות ואדומות, החמרה ודחייה ממים ורחצה בעיקר במים קרים, ועוד – כולם קשורים לתופעת ה"אש" של סולפור, וכיצד כל זה בא לידי ביטוי בהחמרה ב 11 בבוקר.
2- איברי זיקה – סולפור הינו הרמדי הגדול ביותר במטריה מדיקה, ולכן יש להבין את הדינמיקה שהוא מייצר, יותר מאשר לחפש איברי זיקה כמו בשאר ברמדיס, שכן סולפור משפיע על כול האורגניזם באופן גורף מדי, ולכן יש הרבה שמפספסים אותו עקב ה"יותר מדי" שלו בתוך הרפרטורי. לרוב סולפור משפיע על העור, העיכול (תחושת ריקנות בבטן, או שלשול עם ריח גופריתי וחם) מערכת שלד שריר (יציבה כפופה – צורך להיות בתנועה והחמרה בעמידה) ועוד. ולכן עקב הרב גוניות שלו ניתן לא לראות אותו שכן "מרוב עצים לא רואים יער". לכן קטגוריה 1 (אנרגיה) ו2 (איברי זיקה) קשורים עמוק בסולפור. את הדינמיקה של סולפור ניתן להבין בכמה ממדים, ובהרבה מקרים קליניים, הפן הנפשי יעזור מאוד לזיהוי הדינמיקה. דבר שיוסבר בקטגוריה הבאה.
3- רגשות – נקודה מרכזית במה שהופך את סולפור לרמדי מרכזי כל כך, טמון בהיותו שלב הכרחי של התפתחות האגו באדם. התפתחות האגו קשור לאינדיבידואליות של ידיעה עצמית, או בניה של שונות מן העולם והחברה. שלב שמתחיל בגיל צעיר יחסית ויכול להימשך שנים רבות ( כמה שנים יימשך? דבר זה תלוי בגורמים רבים, שרובם קשורים לנסיבות תרבותיות או חברתיות) לכן אנו רואים בסולפור נטיות אינטלקטואליות מובהקות שבהן השכל נהפך לגורם הפעיל, וכן אנו רואים נטייה לעקשנות בעיקר בילדים (דבר שהכרחי לילד על מנת שלחזק את ה"אני" שלו מול העולם המרכזי, ולכן הוא יהיה עיקש באופן שעשוי להראות סתמי ולא מעשי או לא נבון, באופן יחסי לתבונתו של הילד) חלק מן ההתפתחות התקינה של הילד קשורה ליכולת ביטוי של תכנים נפשיים – שכן דרך תהליך הביטוי של יכולות ותכנים, הילד פוגש את עצמו, וכך הוא לומד ובונה את מבנה ה"אני" שלו – כלומר הצורך לביטוי הינה דינמיקה הכרחית אצל סולפור, ולכן אנו מוצאים שסולפור הינו רמדי שמוחמר מאוד מ"הדחקות" של חומרים "מדחיקים" כמו משחות עור וכדומה. כאן אנו רואים שוב את ההקבלה בין מהלך גופני לבין מהלך נפשי זהה לחלוטין, שבוא סולפור לא סובל הדחקות, שכן עליו לבטא את עצמו באופן שמגדר את עצמו שניפרד ואחר, ולכן כל השפעה מדחיקה יוצרת החמרה קשה אצל סולפור, גופני ונפשי. גופני התופעות עור, ונפשי בנטייה לעקשנות ועצלנות, שאומרת "אותי לא ישנו, ולא יצליחו להזיז ממקומי, אני זה מה שאני, מה שרואים זה מה שיש". מכיוון שתהליך בניית ה"אני" קשור בגורמים רבים כמו משפחה, מקום חברתי, ביטחון גשמי, חוויה גופנית של בריאות ויכולת, אנו רואים שלסולפור יש אפשרות לחוש חרדה עמוקה על חשש לאובדן של נושאים אלו. ואז נראה חרדה לבריאות של עצמו או של קרוביו, וכן חרדות כלכליות שאולי הוא לא יצליח לשרוד ולספק לעצמו את צרכיו, דבר שימיט עליו איזה אסון. וכן פחד ממקומות גבוהים, דבר שקשור לחוויה של המשמעות של "להיות גבוהה" בסולפור. כך שרגשית יש להבין את סולפור במובן של שלב התפתחותי הכרחי בתרבות בה אנו חיים. תרבות שמעוניינת לראות אנשים שונים זה מזה ומראים איזו מיוחדות, כאשר בסולפור ה"מיוחדות" קשורה להתפתחות הצדדים המחשבתיים והאינטלקטואליים.
4- פילוסופיית חיים וגישת יסוד – סולפור מפתח בתוכו את הצד המתבונן וביקורתי, הוא יבוא למצבים מתוך משקיף מתבונן, שיש לו כבר דעות והבנות מוקדמות לגבי מה שהוא "מתבונן" בו. הוא חריף וקר, וקשה מאוד לשכנע אותו, יש לו דעות מגובשות, והוא יכול להביא נימוקים רבים שיצדיקו את נקודת מבטו. לרוב הוא יביא תאוריות (שעשוית להיות מעניינות ורלוונטיות ועדכניות) שמגבות אותו בצדקת דבריו, וכן הוא יראה אידיאלי וערכי, ובעל מבנה מסודר ומוצק. הוא יבוא לחיים מתוך תחושה של תאוריות אידאיות אוטופיות ואף יוכל להוכיח את הפער שקיים בין תאוריות שהוא מאמין בהן לבין במקום בו הוא חי בהווה. הוא יראה כהוגה ופילוסוף, ובאמת יחיה את מה שהוא מאמין בו. או לפחות כך הוא יאמין, שהוא מהווה דוגמה לאמונה שלו ושהוא חי את אמונתו אל אף הריחוק של אידאה מול המציאות.
קובי נחושתן - דרכי הבראה אלטרנטיביות 
כשאני בא להתייחס לרמדי סולפור אני חייב להתייחס להבנה שזאת הרמדי של הבסיסית למיאזמה הפסורית ובגלל זה היא מייצגת במהותה חוסר והפרדות מהשלם.
במצב הטרום פזורי הכל היה אחד ולא היה רצון עצמי. ההפרדות ממצב אחדותי זה יצרה מצב של פחד ורצון לקחת ולשרוד – הולדת האגו. סולפור זאת הרמדי הראשית ברובריקה Egoism ההפרדות מהאלוהות יצרה את מושג ה״אני״ ה "Self" השונה ממצב ה״נוכח״ Being מצב זה בו אתה מופרד מאלוהים ובעצם מעצמך האמיתי ולכן מתפתח השכל כאיטנטלקט שלא מחובר למהות מכאן הרובריקה Intelectual וכמו שאנחנו קוראים בתיאורים כפרופסור המפוזר מלא ברעיונות שלא יכול לממש.
הביקורתיות בכלל מתאפשרת כתוצאה מההיפרדות ואכן הסולפור הוא ביקורתי מאד ותפיסת עולמו היא מתוך הביקורתיות כדי להפריד עצמו מצד אחד זאת היכולת לחשיבה עצמאית אבל גם זאת האשליה שאנחנו מופרדים אחד מהשני ומהאלוהות ולכן כשאנחנו מסתכלים על הרובריקות האלו לא כפשוטו ואנחנו מבינים את המהות – הניתוק מהשלם אפשר לראות את החוט המקשר שמשקף את אותה הפרדה. הצורך להיות משהו מצד אחד , החוסר הבסיסי והעודף כקומפנסציה, פיתוח השכל כיישות בפני עצמה, אותה ההפרדה יוצרת גם ניתוק בין המציאות לבין מה שקורה בראש.
הסולפור הפריד בין האש והאדמה, האש עלתה למעלה (11 בבוקר) ויוצאת באדמה (שלשולים) הסימפטומים על העור מסמנים את ההפרדה ביני לבין האחר, העור כסימן ראשוני לגבול ביני לבין העולם. הניתוק מהשלם יצר פחד וחוסר Fear of poverty החוסר כמהות הסולפור מראה את עצמו גם בניתוק מהשפע והצורך להצליח (כשאתה מחובר לשלם אתה לא צריך להצליח) המאבק של החיים להכרה ממון ויוקרה הם מהותה של ההיפרדות.
היפרדות מהאחדות יוצרת פחד אין סופי מצד אחד וגאווה מצד שני שבאים לכסות כל הריקנות ותחושת הבדידות האין סופית שקורת בגלל הניתוק פתאום אני לבד וכשאני לבד אני צריך לשרוד אני צריך להצליח וכדי להצליח אני צריך להיות יותר מאחרים, מתחילה תחרות וגם איררכיה של יותר ופחות – השוואות! מתחיל תהליך של ריקבון של להיגמר של זמן ושל סוף – המוות הוא תהליך סולפורי במהותו של היתכלות החומר ומצד שני הרצון להישאר צעיר לנצח, ולהיאחז בחומר (הבל החן ושקר היופי) מעניין גם הצד ההפוך של סולפור שמגיע מתוך ההפרדה לטהור ולמלוכלך (גיהנום) שלא איכפת לו כביכול מאיך שהוא נראה ומהעולם הפיזי וההתכחשות ליופי ולחומר המתבטאת גם בדתיות שמתכחשת לעולם החומר ומקטלגת אותו כנחות ולא טהור מספיק.
איך
כשיש בעיה בעור הדבר הראשון שאומרים על זה שזה מגעיל ויש רתיעה, הסולפור עצמו מסריח וכפי שאנחנו יודעים הגיהינום (שוב הניתוק מהשלם) נחשב למקום חם ומסריח ואנחנו רואים הסולפור את שני הצדדים גם את תחושת הגועל וגם את החיפוש אחר היופי – היופי הארצי כשהיופי הרוחני תמיד קיים!
כמובן גם בתוך הרמדי נמצאת האפשרות לתיקון של המידות ודרך הרמדי אפשר לחזור לענווה לנתינה ולאחדות.
כפי שקובי כתב זהו שלב הכרחי בגדילה ובפיתוח האגו ולכן זאת רמדי בסיסית וחשובה אך כמו שהילד יוצא משלב גיבוש האני והאנוכיות למצב של נתינה וויתור על האני כך גם האנושות דרך הסולפור תחזור אל ה״שלם״.
המשך:
ברמה הפיזית האנרגטית הסולפור זאת חולשה weakness של הגוף והרוח כפי שהמיאזמה הפסורית מייצגת חולשה.
הניתוק ממקורות השפע האין סופיים (מאלוהים) יוצרת מאבק, והמאבק מחליש ומכלה את הגוף, הכליה הזאת יחד עם האמונה השקרית בזמני יוצרת צורך לעשיית ייתר בנוטרל – עבודה לשם עבודה.
אפשר להקביל את התהליך הסולפורי לתהליך היציאה מגן-עדן, האכילה מעץ הדעת ההיפרדות לרע וטוב הבושה בגוף הפיזי וההתחבאות מאלוהים. בתוך התהליך הסולפורי יש הכחשה ושקר וחוסר לקיחת אחריות כפי שקובי כתב בפוסט שלו אבל אם מבינים גם את התהליך הרוחני העומד מאחורי זה אפשר גם לראות מאיפה נובעים התהליכים האלו.
ולבסוף הסולפור נמצא בניתוק ומחפש נואשות אחר האחדות הוא מחפש את אלוהים בכל דבר או דרך אהבה או דרך כסף או דרך עבודה או שהוא אומר אני הוא האלוהים ומרכז העולם (באמת כמו ילדים)