טור שלישי – על חוכמת שלמה – "כתובים" – ארכוביתיים

שלושה ספרים מיוחסים לשלמה המלך: קהלת, שיר השירים ומשלי.
בקהלת מוצג האדם השואל, הכואב, שלא יודע ולא מבין, שחש את אפסות הקיום ועומד במצוקה קשה על מול חוסר האונים של גורל האדם הבלתי נמנע (מגילה זו כמעט ולא נכללה בתוך ספרי התנ"ך עקב אפשרות לאפיקורסות בשאלות ובספקות שהוא מציג). שלמה, שנקרא כאן קהלת על דבר היותו מקהיל ומכנס דברי חכמה משלב באמרותיו את הלב וכך חכמה ולב נמצאים ניזונים זה מזו:
"וְנָתַתִּי אֶת-לִבִּי, לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה, עַל כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת א'-י"ג) .
וכן –
"דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם-לִבִּי, לֵאמֹר–אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה, עַל כָּל-אֲשֶׁר-הָיָה לְפָנַי עַל-יְרוּשָׁלִָם; ולִבִּי רָאָה הַרְבֵּה, חָכְמָה וָדָעַת. יז וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה " (קהלת א' ט"ז)

כך שחכמת שלמה נובעת מליבו, כמו שהוא בעצמו מעיד על עצמו. הלב, כממד נפשי ותודעתי, הינו שער החכמה של שלמה המלך. וכן ממד הלב הינו עיקר הממד הנפשי הפעיל בטור השלישי.

נראה כי המשפט המסכם את המגילה – "סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם" (קהלת י"ב- י"ג) נתן את האפשרות להכנסת מגילה זו לקנון התנכ"י.

לעומת קהלת, עומד שיר השירים שגם הוא נכתב על ידי שלמה, כמגילה אשר משקפת צד הפוך לחלוטין באישיותו של שמלה, ביחס למגילת קהלת. ועליו אמר רבי עקיבא

"לא היה העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים".

שיר השירים הינו הקצה השני של חוכמת שלמה- והוא מבטא את חוכמת הדבקות והאהבה: "ישקני מנשיקות פיהו"… כל שיר השירים הינו סיפור החשק והאהבה בין נשמת היחיד וכמיהתה לאהובה, הוא צור העולמים.

כך ששיר השירים וקהלת הינן שתי קצוות כמעט הופכיות זו לזו- האחד דבק ומשתוקק ואילו השני מעורר ספק וכואב את אי הידיעה ואי הוודאות. והספר שמאזן ובין השניים ומביא את תורת "דרך האמצע" בדרך החוכמה הינו ספר משלי, המציג משפטים קצרים ומתומצתים, אשר מכוונים את דעת האדם לשני קצוות ושתי אפשריות הופכיות. מתוך הצגה של שני הפכים ניתן לראות ולהבין את הדברים אותם שלמה המלך התכוון אך לא אמר- למעשה הוא מייצר כמאיין מתח בקרב הקורא כדי שאותו הקורא יגיע לבדו לנקודה שאין דרכים לבטאה בשם. הלא היא נקודת דרך האמצע באדם, נקודת הגבול העדין בין שני קצוות, נקודה מודעת אשר בה ניתן לשמוע את "קול הדממה הדקה" או את "חשמל" – חישה ומילה. החישה הינה אינטואיטיבית והמילה הינה המשגה קונקרטית לדבר מה. שני הפכים בתוך המילה חש-מל. כך שחוכמתו של שלמה מבססת את דרך האמצע והאיזון. ובספר משלי מתבטאת חוכמתו באופן הניסוח והכתוב, ובאופן בה היא מובילה את הקורא למגע עם עצמו – למקום בתוכו, שם "לשון המאזניים" הנפשי עומד על "דרך האמצע".

והינה כמה דוגמאות:

"צדיק אוכל לשובע נפשו – ובטן רשעים תחסר" (משלי- י"ג- כ"ה)

הצדיק תמיד לוקח לעצמו רק לשם צורכי מחיתו, אין הוא גרגרן, אין הוא חמדן, אין הוא חי לצבור הון. בהיות וכך, הוא נהפך למדויק בכל מה שעושה וכן אין הוא מתבלבל ממסיחי החיים או ממאורעות הזמן , כיוון שאין הוא "חולה" במחלת הצריכה – מחלה ממכרת במיוחד. ואילו הרשע – תמיד יחוש מחסור, אף פעם אין מספיק לו, ואף פעם אינו שבע, תמיד רוצה עוד ועוד, לא מכיר גבול ומונע מתחושת חוסר ובצע. שלמה מראה את שני צדדים שקיימים בכולם אף שבכל זמן נתון רק צד אחד מתבטא – לעיתים האדם הוא כך ולעיתים כך. תשומת לב למעברים בין היות האדם פעם "צדיק" ופעם "רשע" מאפשרת לאדם התבוננות עמוקה על עצמו ואפשרות לעבור באמצעותה – דרך השיקוף: מתי הוא מונע מחוויית חוסר ולכן לא יודע שובע, ומתי הוא נינוח ויודע את הגבול – תהליך של ריפוי עמוק.

"טוב פת חרבה ושלווה בה – מבית מלא זבחי ריב" (משלי י"ז- א')

שלמה שם דגש על האושר הנפשי ולא על רוב רכוש וכסף, ובכך הוא מחזיר את הפשטות, היושר והניקיון הבסיסים ההכרחיים לאושר נפשי. וכן הוא מזהיר מפני הקשר בין הנכסים לדאגה הגונבת את השקט והיושר. אך האם שלמה מכוון את האדם להעדפת עוני וחוסר כל, או האם הוא מציע שעדיף לאדם להיות מחוסר אמצעים שכן בעלי הממון יסבלו יותר? לא – הוא מראה את הגישה הנכונה הדרושה לאדם על מנת שיוכל להיות בעל אמצעים ולחיות טוב עם זה.

"משיב דבר בטרם ישמע- איוולת היא לו וכלימה" (משלי י"ח-י"ג)

שלמה מלמד את דרך קומוניקציה הנכונה בין אנשים – היא דרך ההקשבה וההבנה. בדרך כלל רוב הבעיות בין אנשים מבוססות על חוסר קשב הדדי, וחוסר הבנה עקב כך. ולמצב זה הוא קורא "כלימה". מצב המכוון לאותו אחד שהגיב מיד ללא ההקשבה הנחוצה. (היום תהליך זה של הקשבה מודעת מכונה "אימגו")

"מיהוה מצעדי גבר – ואדם מה יבין דרכו" (כ'- כ"ד) "נר יהוה נשמת אדם- חופש כל חדרי בטן" (כ'-כ"ז)

שני משפטים אלו מראים את הצד הנסתר והלא ידוע של חיי אדם. יש את מה שניתן לדעת ויש את מה שלא. יש שהאדם מתכנן ומצליח ויש שקורה בדיוק הפוך. במי זה תלוי ומדוע פעם הדרך פתוחה ופעם סגורה, ולעיתים אף לא קיימת? זהו מסתורין גדול. גם כאן שלמה נותן רמיזה למקום עליו יש להתבונן, וכן הוא מנחה את האדם לסוג הגישה שיש לאמץ אל מנת להשאיר את חלל הלב פתוח לכל אשר מבקש להתהוות ולהיות נחווה בחיי האדם הפרטי. כאשר מקום נפשי זה בונה את חלל ה"אמונה", שם מתאפשרת תבונה לא ארצית ולא גשמית, ומאפשרת הצצה לעולמות עליונים.וכן שם בתוך הלב – מתאפשרת ההתהוות של העתיד ושל החדש. האמונה נובעת מן הלב- לא מן השכל ולא מן הדעות של האדם, אם הלב כממד נפשי פעיל באדם, אזי גם האמונה ככוח נפשי זמין לו. כוח האמונה מגשר את קיומו של האדם בהווה שלו לכיוון העתיד שלו, כוח האמונה "מנכיח" את העתיד של האדם בהווה שלו. כך שכוח האמונה יכול להכליל בתוכו את הפרדוקס של המצב האדם בהווה שמכוון לעתיד, אך עדיין לא שם. כמו כן האמונה בלב האדם הינה כוח בורא מציאות בפני עצמו. (יש כוחות נפש נוספים אשר יש בכוחם לברוא מציאות לאם, כגון מחשבה, רצון, ועוד, אך כאן – אצל שלמה הדגש הינו על הלב ועל האמונה)

כך עובר שלמה בספר משלי את כל תחומי החיים ואת ככל האספקטים של חיי אדם- ומכוון את האדם למקום השקול והמאוזן ששם מתאפשרת הצמיחה ושורש הנכון בכל תחומי החיים. מה שהופך ספר זה לספר החוכמה של שלמה, קשור לזמן ההיסטורי בו הוא הופיע, זמן שעד אליו "ידע" היה בנוי על העברה אינטואיטיבית בין מורה לתלמיד. שלמה היה לחכם הראשון שהפך מהלך זה נגיש וזמין יותר לכל מי שמבקש, תוך שהוא מתחיל את מהלך האפשרות לאחוז בחוכמת הלב דרך התבונה וההיגיון, דרך היכולת לאחוז במה שהאדם הבין, וכן דרך הפרדה מתבוננת, המאפשרת ניתוק בין ליבו של האדם לנושאים המתלבשים עליו, וכך מאפשרת ליצור מערכת הגנה נכונה יותר על ליבו של האדם. הפרדה זו מאפשרת בהמשך לפתח את ה"ידע", ולהתפתח רוחנית באופן בו האדם נבנה מאוזן ושקול ומוגן גם ברבדי הנפש העמוקים. יש לזכור שעד כה הלב, הנבואה, תהליך ההתפתחות, יצרו מצב של חשיפה יתרה וחוסר הגנה (ראו מאמר קודם) עקב "מחשבת הנבואה" של זמנו שבה היה הלב פתוח וחפץ – וחשוף. חכמת שלמה מלמדת איך לחיות חיים מאוזנים ובכך להגן על הלב – ויחד עם זה להמשיך ולהתפתח.

חוכמת שלמה נתנה את האפשרות לאחוז במה שלא ניתן לאחוז בו באופן קוגניטיבי, ולכן חוכמת שלמה הינה החכמה המבשרת את המשך האבולוציה של האדם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s