ארבעת היסודות – ארבע הממלכות

ארבעת האלמנטים כשיטה להבין את הטבע נוסח בפעם הראשונה בידי הפילוסוף היווני –אמפדוקלס (433-493 לפני הספירה). אריסטו קיבל את ההנחות הללו, ואף ניסח אותן כדרך להבין את הטבע בספריו. היוונים ברובם קיבלו תפיסה זו מאריסטו, ואחריהם העולם כולו. הכנסייה הנוצרית, וכן ראשית האיסלאם בתור הזהב שלה (מאה 9 – 12) ורוב הפילוסופים הנחשבים ביהדות אימצו לחלוטין את גישת ארבעת היסודות להבנת המציאות. רמב"ם ניסח זאת ב"יד החזקה" ספר המדע פרק ארבע משנה ב': "טבע האש חם ויבש והוא קל מכולם והרוח חם ולח והמים קרים ולחים והארץ יבשה וקרה והיא כבדה מכולם והמים קלים ממנה לפיכך נמצאים למעלה על הארץ והרוח קל מן המים לפיכך הוא מרחף על פני המים והאש קל מן הרוח ומפני שהם יסודות לכל גופים שתחת הרקיע ימצא כל גוף וגוף מאדם ובהמה וחיה ועוף ודג וצמח ומתכת ואבן גולמו מחובר מאש ורוח ומים ועפר וארבעתן יתערבו ביחד וישתנו כל אחד מהם בעת העירוב עד שימצא המחובר מארבעתן אינו דומה לאחד מהן כשהוא לבדו ואין במעורב מהן אפילו חלק אחד שהוא אש בפני עצמו או מים בפני עצמן או ארץ בפני עצמה או רוח בפני עצמה אלא הכל נשתנו ונעשו גוף אחד וכל גוף וגוף המחובר מארבעתן ימצא בו קור וחום לח ויבש כאחד אבל יש מהם גופים שיהיה בהם חזקה מיסוד האש כמו בעלי נפש חיה לפיכך יראה בהם החום יתר ויש מהן גופיו שיהיה בהן חזקה מיסוד הארץ כמו האבנים לפיכך יראה בהם היובש הרבה ויש מהן גופיו שיהיה בהן חזקה מיסוד המים לפיכך יראה בהם הלח יתר ועל הדרך הזה ימצא גוף חם יתר מגוף אחר חם וגוף יבש יתר מגוף אחר יבש וכן ימצאו גופים שיראה בהן הקור בלבד וגופים יראה בהן הלח בלבד וגופים יראה בהן הקור והיובש כאחד בשווה או הקור והלח כאחד בשווה או החום והיובש כאחד בשווה או החום והלח כאחד בשווה לפי רוב היסוד שהיה בעיקר התערובת יראה מעשה אותו היסוד וטבעו בגוף המעורב."
ארבעת היסודות נוסחו גם בידי היפוקרטס (377-460 לפנ"הס – רופא יווני, ממייסדי המחשבה הרפואית ומנסח שבועת הרופא) וקלאודיוס גלינוס (199-129 לספירה – רופא יווני שביסס שיטות רפואיות על פי ארבע הליחות) לשיטה שבה ארבעת היסודות הראו ארבעה סוגי אדם, או ארבעה סוגי ליחות ומצבים שעולים בקנה אחד עם היסודות, ואף נובעים מהם. מכאן התפתחה שיטה רפואית שמזהה את האיכות של האדם ברמה גופנית ונפשית עם אחד מן היסודות. כך שהשימוש בגישת היסודות כדבר שמרכיב את בניין העולם כלל בתוכו כל תחום: רפואה, פיזיקה, אסטרונומיה ועוד. הכול נכלל בתוך תפיסת ארבעת היסודות.

סנגוויני: מרה אדומה (דם)
יסוד – אוויר
עונה – אביב
איבר – כבד
איכות – חם ולח
מצב רוח – בוטח
כללי – אמיץ, מלא תקווה, אוהב

פלגמטי: מרה לבנה (ריר)
יסוד – מים
עונה – חורף
איבר- ריאות / מוח
איכות – קר, לח
מצב רוח – אדיש
כללי – רגוע, לא אמוציונאלי

כולרי: מרה צהובה
יסוד – אש
עונה – קיץ
איבר – כיס מרה
איכות – חם ויבש
מצב רוח – מהיר חימה
כללי – נוח לכעוס, מזג רע

מלנכולי: מרה שחורה
יסוד – אדמה
עונה – סתיו
איבר – טחול
איכות – קר ויבש
מצב רוח – דיכאוני
כללי – נואש, חסר שינה, מוטרד

ארבעת האלמנטים מחלקים את המציאות לכל נושא ותחום, ובאופן אחר יש חלוקה נוספת אשר מחלקת כך:
1. דומם, עפר
2. צומח, מים
3. חי, אוויר
4. מדבר, אש
חלוקה זו קיבלה אף משמעות הומאופתית כאשר לכל קבוצה של "רמדיס" אשר שייכות למחלקה מסוימת יש איכויות דומות, וניתן להבינן על פי מודל המחלקות או האלמנטים, היסודות או המזגים, או כמו שהן מכונות בהומאופתיה – הממלכות.
מה הן האיכויות המבדילות של הממלכות? דבר זה יש להבין לא באופן עיוני של תוכן יבש, כיוון שנושא זה מתייחס לדינמיקה שנעה עמוק בנפש האדם, דבר שהאדם חי אותו, ולכן יש להבין את התנועה של הממלכות ואת אופן ביטוין בנפש האדם כדבר דינמי ומשתנה, ולא באופן סכמתי או יבש.
1- דומם, מינרלים – איכויות בהומאופתיה – האדם המינרל חש צורך ביציבות, ולכן מבנה הדברים הוא הדבר שמטריד את מנוחתו של אדם כזה. המינרל חש שמשהו בסיסי במבנה שלו חסר, ולכן יש אצלו הרבה פחדים וחרדות סביב התחושה של ביטחון, במובן של הרצון להשלים פיסה שחסרה לו בנפש, דבר שגורם לו לחרדה עמוקה. יש למינרל צורך עצום לייצב תוכן כלשהו ולהפוך אותו לקבוע. דבר זה יכול להופיע בכל תחום בחיים. למשל הרצון לייצב מערכות יחסים או מצב כלכלי או לייצב יכולות של תקשורת. הצורך למצק את החלק החסר הוא המגמה המרכזית של דינמיקת הנפש של המינרל. לדוגמה – בקשר זוגי למינרל חשוב לייצב את הקשר, שיהיה קשר יציב. הוא סומך על עצמו לגבי אופני הביטוי בתוך הקשר, לאחר שכבר יש קשר יציב. אם הקשר התערער בשל צעד כלשהו שעשה הצד השני, עהמינרל נכנס למצב של חרדות, חוסר ודאות ואיבוד תחושת האחיזה בקרקע, מה שפוגע עמוקות באיכות חייו וביכולותיו. לכן אדם שצריך מינרל ברובד המבני שלו יישאר עם רמדי כזה למשך הרבה מאוד זמן, משום שפעולת המיצוק של כל תוכן או מצב מחייב זמן ופועל במשך הרבה זמן (כשם שמינרל בטבע משתנה על פני תקופות זמן ארוכות מאוד).
2- צומח – בצומח יש צורך בתנועה ובשינוי. צמח צריך יותר את התהליך ופחות את תחושת הקונקרטיות של דבר חומרי. אופן היחסים, איכותם, היחס, הקשר והתנועה של רגשות או "אנרגיות"- יותר חשוב לצמח מ"בית" למשל – נושא הכרחי ל-calc.carb ולעוד מינרלים, לצמח יותר חשוב מה חי בתוך הבית ואיזה סוג של יחסים יש בתוך הבית, לכן בצמח יש תנועה רגשית חזקה ודומיננטית. אין זה אומר שלמינרל אין רגשות, הכוונה היא שבמינרל יש חשיבות גדולה יותר כ"רמדי" ליציבות של משהו בשעה שלצמח כ"רמדי" יש תשומת לב על מה הוא מרגיש ואיך זה מתקבל על ידיד האחר, ובכלל תקשורת רגשית. למשל ב-phosphorus יש הטבה כשהוא בחברה. אין זה קשור לצורך שלו להתבטא, אלא לצורך לחוש את העוגן שהסביבה נותנת לו ומאפשרת מסגרת למבנה אישיותו הדיפוזי, ב- lycopodium גם יש הטבה כשהוא בחברה, אך כאן האפיון אחר לגמרי: הוא צריך חברה כדי להפיג את תחושת האי שייכות, קטנות או חוסר ביטחון אם יש לו את מה שהוא ניסה להפגין בפני העולם "כמו " שיש לו, ולכן הוא יוצא על העולם בצורך לתקשורת כדי לאשש את עצמו. פעמים זה מצליח, ואז הוא רוצה מזה עוד, ופעמים לא מצליח, ואז הוא מעדיף להיות לבדו אך עם נוכחות של משהו קרוב בחדר ליד. מכל זווית, אם כן, הצמח נע ומחפש את איכות התקשורת ואת התנועה של המטענים הפנימיים כלפי העולם.
3- חי, חיות – האיכות של החיה באדם מבחינה הומאופתית ניראית כ"מידה" או איכות בנפש האדם, או תכונה מסוימת בכלל חלקי הנפש, שנהפכה לדומיננטית באופן מוחלט על שאר חלקי הנפש. מצב זה נראה כ"חיה". לדוגמה, ב-lachesis (נחש) הקנאה משתלטת על כל המערכת וקובעת את כל מהלכי ההתנהגות לפי איכות זו הנקראת "קינאה". ב-sepia (דיו של דיונון) האיכות של נסיגה פנימה עם כיווץ וכעס הופכת לאיכות ששאר האיכויות של האישה (בדרך כלל מדובר בנשים), כמו למשל נשיות, אימהיות, סובלנות או מיניות, נעלמות למולה, מול תכונה אחת בולטת ודומיננטית, המכתיבה את תנועת האורגניזם כולו. בתוך המהלך הזה יש גם שלל ה"חלביים" – תרופות שמקורן בחלב של חיה כלשהי. גם פה – כל סוג חלב מלמד על איכות התנהגותית של אותה חיה שנהפכה לדומיננטית על שאר החלקים באדם, לדוגמה, lac caninum (חלב כלבה) – תוקפנות מול רגשי נחיתות ותחושת קיפוח ודיכוי. נטייה זו משתלטת על שאר חלקי הנפש; ב-lysinum (ריר של כלב חולה כלבת) – התנהגות פרועה עם פרצי זעם חריפים. איכות זו בולעת את כל שאר האפשריות הטמונות באדם מסוים.
4- מדבר, אדם, נוסודות – נוסדות הן רקמות אורגניות מגוף האדם שהפכו אותן ל "רמדי" הומאופתי. בדרך כלל יש לקבוצה זו שני מאפיינים מרכזיים. הראשון – אם נמצא שהרמדי מקבוצה זו מופיע בהמצאות הסימפטומים כרמדי מערכתי, ואז אין בעיה או שאלה לגבי הרלוונטיות שלו בקליניקה. השני – כשרמדי טוב שניראה באופן ברור בסימפטומים והופעתו נראית מלאה, אך במבחינה קלינית הרמדי לא עבד. זה סימן ל"רשת" מיאזמטית שלא תאפשר לרמדי טוב לעבוד, עקב הפרעות מיאזמטיות – גנטיות–תורשתיות. בכזה מצב יש להתאים רמדי מן הנוסודות שהוא קשור ל"רשת" הסבוכה של העברות בין דוריות, שלעתים אינן באות לידי ביטוי בסימפטומים עקב תהליכים ארוכי שנים של הדחקה או תהליכי חיים שהיו חזקים או דומיננטיים יותר ויצרו את מה שמכונה "שכבות". כאשר השכבה הסמויה – אך המפריעה להתקדמות – שייכת לקטגוריה של הנוסודות. ואז, כאשר נותנים את הרמדי המתאים מן הנוסודות, המערכת נפתחה להמשך תהליך הריפוי. הנושא המרכזי שעולה בנוסודות הוא הנושא כבד המשקל ועמוס התוכן שנקרא העברה בין דורית. לרמדי מקבוצה זו יש היכולת להסיר את המכשול הזה מן הדרך להבראה.

מהי הדרך לבחור רמדי מתאים מקבוצה זו לצרכים טיפוליים?
עיקר האינדיקציות הן אם רמדי מוצלח שנראה במלואו, לא עבד.
איך בוחרים רמדי מקבוצה זו? לפי סימפטומים שמעידים על נטיות תורשתיות שיכולות להיות קשורות גם להיסטוריה בריאותית ונפשית אצל הוריו של המטופל.