כבד אחראי לניקוי רעלים, לכן יש חשיבות עצומה לשמירה על כבד נקי, מפני שאם אורח חיים מסוים מזהם את הכבד יתר על המידה, הכבד יעמוד באתגר כפול: לנקות את הגוף מרעלים ביומיום השוטף וכן להתמודד אם אורחות חיים המוסיפים רעל למערכת (ראה מאמר "שלושת סוגי הרעלים")
כאשר דנים בכבד על צדדיו הרגשיים, דנים למעשה על ה"כעס". הכעס הינו רגש בעל ניואנסים רבים והיבטים רבים. ביטוי של הכעס במובנים הרגילים, הינו רק הסוף וצד אחד של רגש זה. למעשה יש גוונים רבים לרגש זה ולכן המילה "כעס" הינה כותרת למציאות רגשית רחבה, רב גונית.
כעס במצבו הפשוט והמיידי חשוב לקיום האנושי. הוא מסלק את מה שלא שייך למשק הפנימי של האדם, הוא מגן ודוחה מצבים שיש לדחותם ולא לאפשר להם כניסה לרבדים נפשיים עמוקים יותר. כעס לעיתים משקף בריאות ויטאלית של הנפש, כאשר האדם מגיב ישר ומהר לנושאים המחייבים אסרטיביות או תקיפות כלשהי. כעס יוצר הבעת מחאה כלפי משהו שאולי יש למחות כנגדו. בגילאים צעירים הכעס בונה את תחושת היכולת של הילד ואת חווית הכוח שלו. כעס בצורתו הבריאה, יוצר גבול ושמירה וכן חושף פוטנציאל נפשי של האדם ותמונת נפש הרוצה להתבטא. כעס בא לרוב כאשר המציאות אינה תואמת את חייו הפנימיים של אדם מסוים, ואז מתעורר כעס שיבוא ויאמר "איך ייתכן שהעולם נראה כך ולא כמו שראיתי והבנתי עד כה". לכעס יש דרישה נאיבית משהו שהמצאות תיראה כמו שהאדם הכועס חווה אותה. הפער מוביל לחיכוך ולגדילה המתבקשת מן החיכוך וחוסר ההתאמה. חיכוך זה מוביל לבניית אגו מאוזן ובוגר יותר (כל המהפכות וכל הרפורמטורים הגדולים של האנושות, התחילו עם כעס גדול ואוטופי על מה שנראה להם כחוסר צדק) כך שיש לכעס בצורתו הבריאה חשיבות רבה בעבור האדם.
לאורך הדורות דיכאו בדרכי חינוך את הכעס הטבעי והנחוץ, והפכו את הכועס ואת רגש הכעס לדבר נגטיבי שיש לגנותו – הרמב"ם כותב בהלכות דעות (פ"ב ה"ג): "אמרו חכמים הראשונים, כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים"
"ריש לקיש אמר כל אדם שכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו" (פסחים ס"ו) בשעה שיש לכעס צדדים חשובים לקיומו של אדם, כמו שפחד יכול להגן מסכנה, כך גם לכעס יש מקום חשוב והכרחי. לאורך הדורות רגש זה דוכא מתוך גישות חינוכיות או דתיות או פילוסופיות (אריסטו –ספר המידות והאתיקה) כאשר הגישה הכללית היא שהאדם המביע כעס הוא אדם "נמוך" או פרימיטיבי וכו'. גישות אלו יצרו לאורך הדורות דיכוי פסול בנפש האדם, ולדיכוי זה היה ויש מחיר כבד מאוד.
כעס מדוכא שאסור לבטא, נהפך לתסכול למירמור לחוסר שקט וחוסר סיפוק. תסכול מדוכא נהפך לחרדות מחד או לעצבות מאידך. בהמשך עלול להופיע דיכאון ופסיביות כנועה ומוותרת, כאשר באמת – בתוך נפש האדם מסתובב כל הזמן הזה רעל של ממש וגורם לסביבה רגשית קשה שעשויה להביא למחלות הקשות ביותר. רוב האנשים שחווים כעס לאורך זמן, יחוו במקביל לכעס עצב שהולך ומעמיק. העצב הינו ביטוי לקול האומר – "החיים צריכים להראות באופן מסוים והם לא נראים כך", ולכן הכעס חולף לאיטו ובמקומו בא העצב על חוסר ההשלמה למדוע אין החיים נראים כמו שהיה אמור להיות.
למעשה כעסים מודחקים הינם הבסיס לרוב המחלות הכרוניות ויש שטוענים שמאחורי מחלת הסרטן קיים תמיד רקע של מירמור עמוק וכעס מודחק שנהפכו לרעל נפשי מבעבע לאורך זמן (אולי עקב יחסים זוגיים או מאורעות מכוננים ועוד) עד שהכבד כבר לא עמד בעומס הרעלים, ולבסוף האדם חלה בסרטן.
מצד אחד אין זה נכון לעודד כעס, ומצד שני אין נכון לדכא אותו. יש לשמור על האיזון הנכון של כעס בריא ושל הקונטקסט בו הוא מופיע כרגש נחוץ.
הכבד כאיבר מגיב בחוזקה לרגשות נגטיביים. הרבה ממחלות הכבד, כגון צהבות אקוטיות או כרוניות, וכן שחמת הכבד שזהו מצב פתולוגי ניווני של רקמת הכבד, שנגרם עקב שתיית אלכוהול מופרז לאורך שנים, או תפקודי כבד לקויים שבאים לידי ביטוי בכאב מקומי של הכבד, וכן הכולסטרול גבוהה, – כל אלו הינם ביטויים למצבים של רגשות מדוכאים של כעס שהפך לעצב או דיכאון, וכך וייאוש על חוסר התנועה או היכולת. זהו מצב הרסני לפוטנציאל של האדם. הכבד מגיב לכך במחלות שישקפו במה האדם מדוכא או לא בתנועה נכונה. (תנועה ושינוי, הן מסמני בריאות וגדילה – עצירה סטטית לאורך זמן, מסמני ניוון ומחלה וזקנה)
ברפואות המזרח נוהגים להמליץ על תהליך ניקוי כבד בעונת האביב, אז הכבד יותר זמין להתחדשות. תהליך הניקוי כרוך בתזונה נטולת שומנים וחלבונים, והיא בעיקרה מבוססת על ירקות ירוקים, לימון ושמן זית. יש המציעים לשתות לימון סחוט ושמן זית ביחד מיד עם הקימה בבוקר על קיבה ריקה, דבר התורם רבות לתהליך הניקוי. בצמחי המרפא נודעת חשיבות גדולה ל"שן הארי" (טרקסקום) כצמח המחזק ומנקה את הכבד.
ניקיון חייב להישמר תמיד על שני צירים. הראשון זהו הגופני בתזונה נכונה, והשני בשמירה על סביבה רגשית רגועה ומאוזנת. דבר שתמיד יחייב עבודה עצמית (אף אדם לא נולד אוטומטית אם איכויות של מדיטציה באופן מולד) יש לבנות זאת באופן מודע, עם התבוננות ותשומת לב רבה , דינמיקה של רגש מאוזן ולא מדוכא והבנה של ההבדלים ביניהם.
קובי נחושתן - דרכי הבראה אלטרנטיביות 
i feel that it is very important to also make clear that anger is a tool – and if not used as a tool and keeps being repeated, and turning into sadness, then it can not be said that anger is good. anger is a tool to use for growth but thinking of it as good – can be misleading if one does not understand that patterns need to be broken — therefor anger is 'good', only if it is used to learn how to step out of the suffering – how to allow change in – otherwise, if not used this way – anger will lead to more anger and to more suffering. i have heard many people argue with me that it is good to be angry and i observe their lives and see how angry they are all the time and how they repeat the same painful roller coaster and as they believe its GOOD to be angry, they blame what ever possible so they can justify their anger. this way, their image as victims – grows bigger and bigger and anger grows with it….