עור ב' – הרפס – סימבוליקה גופנית נפשית חלק ה'

נושא נוסף, חשוב ביותר לגבי מחלות עור הינו המיקום של הופעת המחלה בגוף. גם אם המחלה זהה, מיקומה בגוף משקף עניין אחר, כך שיש לקחת בחשבון את אופייה של המחלה (לכל מחלה יש אינדיקציה נפשית אחרת וסיבות שונות להופעתה) וכן את המקום שבו היא הופיעה.

לשם הדגמת הנקודה הזו ניקח מחלת עור בעלת תפוצה גבוהה מאוד בקרב האוכלוסייה העולמית – ההרפס. יש כמה סוגי הרפס מכמה סוגי וירוסים (זוסטר, סימפקס), תהליך ההידבקות בווירוס ההרפס הוא קל ביותר, לעיתים מגע של עור בעור מספיק כדי להידבק. אחוז האוכלוסייה שנושא את אחד מן הווירוסים של ההרפס עומד על כ-70%, אך לרוב הנשאים אין וגם לא תהיה התפרצות במשך כל חייהם. צריך תנאים מסוימים על מנת שהווירוס יתפרץ.
התנאים הם:

א. ירידה של המערכת החיסונית, עקב – תזונה לקויה, חוסר שינה, עומס פיזי רב.
ב. מצב נפשי מתוח או מעורער במשך זמן.
ג. מחלות כרוניות ונטילת תרופות או חומרים כימיים אחרים כגון סמים, שמורידים את הכוח של הגוף כולו.
ד. דיכוי של המערכת עקב טיפול בעת אופי "מדחיק" סימפטום.
ה. שינויי מזג אוויר בין עונות שמחליש את המערכת.

וירוס ההרפס קשור לתהליך דלקתי קל יחסית על פני קצוות העצבים. ההופעה הסימפטומטית היא על פני העור, כך שבמופע של הרפס מבחינה פיזית יש קשר ישיר למערכת העצבים, בנוסף על מיקום ההופעה. מערכת העצבים, שהזכרנו בהקשר של מערכת השרירים, היא המערכת שמשמעותה הנפשית באה לידי ביטוי בכותרת קומוניקציה. מערכת העצבים, שבה נעסוק בנפרד, קשורה לכל ענייני התקשורת – קלה או קשה, מובנת או לא, מסוגלת או לא לתרגם את התחושות למילים וכו'. ופעת ההרפס כסימפטום משקפת הרבה יותר ממה שנראה לעין ברובד הפיזי.כך שעור עניינו גבולות ועצבים עניינם קומוניקציה, ולכן הרפס הינו מצב שמאתגר באדם את השמירה על גבולותיו, מה יישאר ומה יידחה, מול הצורך לבטא משהו כלפי העולם.
ככלל באשר להופעת הרפס מבחינה רגשית, תמיד הופעתו תבטא מתח או לחץ רגשי קשה שאין יכולת לשאת אותו יותר, עד לרמה של הופעתו כסימפטום.

הרפס של הפה והשפתיים – האדם חש קושי גדול לבטא את רגשותיו, יש כעס או תסכול ומתח כלפי אדם קרוב שקשה לבטא במילים, או סיטואציה במקום העבודה הקשורה ליחסי אנוש שגורמת למתח ללא יכולת תגובה. הפה קשור לטרנספורמציה של גס לעדין או להיפך: מחשבה, שהיא עדינה, נהפכת למילים שהן גסות יותר ביחס אליה; אוכל נחשב לגס ונהפך לעדין כשהוא עובר דרך הפה, ואז הופך לאנרגיה בגוף (עדין יותר). כך שהופעה של הרפס על השפתיים משקפת מאמץ גדול לבטא משהו או לתקשר משהו שעדיין אי אפשר לתרגם את התחושה למילים, ומצב זה מייצר לחץ עצום. האדם רצה להגיב למשהו או להגיד משהו אך לא היה יכול.

הרפס גניטליה – יש בלבול ביחסים עם הבן או הבת זוג, עד כמה להיפתח רגשית ועד כמה לאפשר לאחר להיכנס לתוך הגוף או הנפש. אצל נשים נושא זה יותר נפוץ יחסית. עולה אצלה השאלה – האם לקיים עם בן הזוג יחסי מין וזהו, או אם גם להיפתח אליו רגשית אליו? מה המחיר שיהיה עליי לשלם אם אתן לו את גופי? ובכלל – מה המחיר של מין טכני ללא מעורבות רגשית? אצל נערות רבות עולה תחושת לחץ לקיים יחסי מין עקב החברה שמסביב או עקב הלחץ של הבן זוג. נושא זה יוצר מהלך של כניסה ליחסי מין ללא הכנה בוגרת, מה שמשתקף לאחר מכן כהרפס באזור הגניטלי. הרפס גניטליה משקף גם את המתח שבין צורך מיני פיזי לצורך הרגשי וליחס ביניהם. כמו כן, הרפס גניטליה לחץ של יצר מין ורצון למגע מיני, אך ללא יכולת לתקשר את הרצון הזה באופן פשוט או זורם או מתאים. הבגרות המתבקשת חסרה, ולכן עוצמה של אנרגיה חזקה אך מודחקת מתפרצת ללא שליטה. יש גם קשר בין הרפס גניטליה לבין בלבול של זהות מינית. אם הבלבול יוצר לחץ נפשי עמוק, יש סיכוי לביטוי סימפטומטי כזה.

הרפס שמופיע באזור החזה והצלעות (שלבקת חוגרת) – סימן וירידה כללית בכוח הוויטלי של האדם, עקב קשרים אנושיים לא פתורים אם קונפליקטים וקושי לבטא את זה לאורך תקופות זמן ממושכות. באופן יחסי, הרפס כזה מבטא קשיים רגשיים יותר כרוניים בזמן, לעומת הרפס פה או גניטליה, שמופיעים כסימפטומים אקוטיים יותר. הרפס בחזה מבטא שיש לאדם תחושות שהוא מאוד רצה לומר ביחסים עם משהו קרוב, אך מעולם לא העז או ניסה לבטא אותן. כמו כן יש תחושת כעס עמוקה מאוד ללא יכולת לבטא אותה.

הרפס על הלחי – האדם חש אשמה שגורמת לו להרגיש גינוי עצמי אקטיבי. האדם כל הזמן חש שהוא לא בסדר כלפי משהו או מישהו, ויש לו כמעין "אות קין" על הלחי, תופעה זו אמנם נדירה, אך רואים אותה מדי פעם.

הרפס על הנחיריים – האדם חש קושי ביחסים שלו עם עצמו, יש לו אי נוחות מול משהו שהיה עליו לעשות או לבטא, דבר שהוא לחלוטין פרטי, אך אותו אדם חש שהוא לא עשה כראוי או לא הגיש עצמו כמו שתכנן, ולכן שהוא אינו מחובר לעצמו נכון כביכול.

על אף שתשומת הלב שלנו מוקדשת להראות את הקשר הגופני נפשי, אל לנו לשכוח כי לעתים הרפסים מופיעים פשוט כי האדם נחלש וחש תשישות פיזית שאין לה דבר ועניין ברגשות או בתודעה.

2 מחשבות על “עור ב' – הרפס – סימבוליקה גופנית נפשית חלק ה'

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s